כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
ביום שני בלילה נשא נתניהו את מה שהסתמן כנאום הניצחון הגדול ביותר שלו אי פעם. פחות מיומיים אחר כך, נתניהו הוא שבר כלי פוליטי שגורלו נמצא כעת בידיהם של יריביו הפוליטיים – אביגדור ליברמן, בני גנץ ואחמד טיבי.
בלילה שבין שני לשלישי [3 במארס] נשא בנימין נתניהו את מה שהסתמן כנאום הניצחון הגדול ביותר שלו אי פעם. הוא עשה זאת שוב: על פי מדגמי הטלוויזיה ששודרו בשעה 22:00 בלילה הוא היה מרוחק כמה עשרות אלפי קולות מהמנדט ה-61, משימה שנראתה בלתי אפשרית כמה שבועות קודם והנה היא מתגשמת לנגד עינינו. "זהו לילה של ניצחון ענק!" הכריז ראש הממשלה המאושר לקול מצהלות תומכיו. הוא האמין שכמו תמיד, קלפיות האמת ישפרו את מצבו של הליכוד ויוסיפו לו את המנדט החסר. גם אם ייעצר על 60 מנדטים, כך האמין, יוכל לקושש לעצמו עריק כלשהו מהמחנה השני ולהשביע ממשלה שתאפשר לו לתפקד במקביל לניהול משפטו הפלילי.
פחות מיומיים אחר כך, נתניהו הוא שבר כלי פוליטי. הוא מוצא את עצמו בנעליו של שמעון פרס בבחירות 1996. גם פרס הוביל אז במדגמים, הלך לישון כראש הממשלה המיועד וקם כיו"ר האופוזיציה. נתניהו הוא שניצח אז על חודם של 30 אלף קולות. 24 שנים חלפו מאז. מתוכן, ב-14 נתניהו כיהן כראש הממשלה ושבר את שיאו של דוד בן גוריון באורך הכהונה המצטברת. היום הוא קרוב לסופה של הקריירה המפוארת הזו יותר מאי פעם. 60 המנדטים במדגמים הפכו ל-58 במציאות. הוא השיג הישג אישי אדיר והעלה את הליכוד מ-32 מנדטים ל-36, אבל נכשל במשימה האמיתית, השגת גוש 61 שיאפשר לו להקים ממשלה.
Subscribe for unlimited access
All news, events, memos, reports, and analysis, and access all 10 of our newsletters. Learn more
Continue reading this article for free
Access 1 free article per month when you sign up. Learn more.
By signing up, you agree to Al-Monitor’s Terms and Conditions and Privacy Policy. Already have an account? Log in