מדוע ישראל משהה את מינוי השגרירה בקהיר?
אמירה אורון, דיפלומטית מנוסה ודוברת ערבית, הייתה אמורה להיות השגרירה הראשונה של ישראל בבירה המצרית, אבל שנה אחרי שמינויה אושר במשרד החוץ היא עדיין יושבת בבית. האם הקברניטים הישראלים מסתפקים בפן הביטחוני של יחסי שתי המדינות?
כמעט שנה [29 באוקטובר, 2018] עברה מאז הודיע משרד החוץ בחגיגיות על מינויה של אמירה אורון לתפקיד שגרירת ישראל במצרים. אורון, דיפלומטית מנוסה ודוברת ערבית אשר שירתה בעבר בקהיר ולאחר מכן באנקרה, הייתה אמורה להיות האישה השגרירה הראשונה של ישראל בבירה המצרית מאז שנחתמו הסכמי שלום. אבל שנה לאחר שמינויה אושר על ידי וועדת המינויים העליונה במשרד החוץ, אורון עדיין יושבת בביתה בארץ בעוד השגרירות בקהיר נטולת שגריר. מצב שכזה עלול לפגוע ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות, ונשאלת השאלה: מה השתבש במינוי החשוב הזה ומדוע הממשלה נמנעת מלאשר אותו?
בימים אלה, כאשר בישראל ובמצרים מציינים 46 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים (המכונה "מלחמת אוקטובר" במצרים), אי אפשר שלא להעריך את יתרונות השלום שהושג לאחר המלחמה הנוראית ההיא. למרות כל הטלטלות האזוריות, השלום בין ישראל למצרים נותר על כנו, גם אם מדובר בשלום קר.
Subscribe for unlimited access
All news, events, memos, reports, and analysis, and access all 10 of our newsletters. Learn more
Continue reading this article for free
Access 1 free article per month when you sign up. Learn more.
By signing up, you agree to Al-Monitor’s Terms and Conditions and Privacy Policy. Already have an account? Log in