ועידת בחריין לא מתרוממת

כשבועיים לפני פתיחת ועידת בחריין ב-25 ביוני, בה אמור להיות מוצג החלק הכלכלי של "תכנית המאה" האמריקאית, ובישראל לא בטוחים אם היא אכן תתקיים. הרי מה התועלת לקיים ועידה שאמורה לעסוק בתוכנית שלום מקיפה בין ישראל לפלסטינים שאיש אינו רוצה בה? על פניו נראה כי למעט ממשל טראמפ, אף אחד אינו מעוניין בתוכנית שפרטיה, או לפחות חלקים מהם, אמורים להיחשף בוועידה במנאמה.

הפלסטינים כבר הודיעו כי יחרימו את הוועידה [23 במאי]. מצרים וירדן אינן רואות סיכוי להצלחתה, בוודאי לא במתכונת שבה "חתני השמחה" הפלסטינים אינם נוכחים. גם ישראל הייתה מעדיפה שהסוגייה הפלסטינית לא תזקוף את ראשה בעיצומה של מערכת בחירות אינסופית. בישראל איש לא יאמר בפומבי מילה אחת רעה על התוכנית או על עיתוי פרסומה (החלקי). יותר פשוט לומר "מחכים להזמנות" בתקווה שג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט, ששוברים כעת את הראש עם ועידה שלא מתרוממת, ידחו את החגיגה לפחות עד החורף הבא, כשהתמונה הפוליטית בישראל תתבהר. נדמה כי שליחיו של הנשיא, שנכנסו לביצה הטובענית ששמה "הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים", לא תיארו לעצמם מה בדיוק מחכה להם.